החלטה בתיק עת"מ 25673-07-11

לפני בקשת המשיבות לדחות את מועד הדיון בעתירה עד להחלטת ועדת הערר- ארנונה בערר שהגישה בעותרת בגין החלטת מנהל הארנונה בעניינה.

ביום 16.8.2010 הגישה המשיבה (להלן:" העותרת") עתירה שעניינה תקיפת שומת הארנונה שהוציאו לה המשיבות בגין השנים 2008-2010. בעתירתה טוענת העותרת כי השומה הוצאה בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים, ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3.3.2008. כמו כן טענה נגד החלטת המשיבות לשנות את סיווג שטח החניונים בהם מחזיקה העותרת, ולבטל את הפטור מארנונה שניתן בגינם, גם זאת, לטענתה, בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים וללא שחל שינוי בשימוש בנעשה בנכס.

עוד טוענת העותרת נגד חיובה רטרואקטיבית בסיווג ובחישוב השטחים החדש החל משנת 2008.

במקביל להגשת העתירה פנתה העותרת בהשגה למנהל הארנונה בגין שינוי הסיווג. מטענות הצדדים בבקשה לפני עולה כי על החלטת מנהל הארנונה בעניין זה הגישה העותרת ערר לוועדת הערר, אשר עתידה ליתן החלטתה החל מחודש מאי 2012.

נוכח כך, טוענות המבקשות כי אין מקום לנהל את ההליך לפני בטרם תתקבל החלטת ועדת הערר.

העותרת טוענת כי בקשת המבקשות הוגשה בחוסר תם לב וכל עניינה לדחות את הדיון בעתירה, אשר נדחה בעבר לאחר שהיה קבוע ליום 26.10.2011. לטענתה, כל דחייה פוגעת בזכויותיה שכן המבקשות עומדות על דרישתן לתשלום החוב בו חבה, לכאורה, העותרת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בעתירה ובתגובה לעתירה אני מוצאת כי יש לדחות את מועד הדיון בעתירה עד למתן החלטת ועדת הערר.

על אף שהנושאים בהם דנה העתירה שונים מהנושאים אשר נדונו בדיון לפני ועדת הערר, ניסיוני מלמדני כי לא פעם, נדרשת אני למסקנות העובדתיות שנקבעו על ידי ועדת הערר לצורך הכרעה בעתירה. על כן, ובלי לפגוע בסמכויות המוענקות לועדת הערר ולה בלבד, ובמקביל מבלי להסמיכה לדון בנושאים שאינם בסמכותה על פי הדין, אני מוצאת, מטעמי ייעול הדיון לפני, כי יש מקום להמתין עד קבלת החלטת ועדת הערר.

יחד עם זאת, כדי לא לפגוע בעותרת, אני מורה כי כל הליכי הגבייה בנוגע לחוב השנוי במחלוקת, יוקפאו עד להחלטה אחרת.

הדיון בעתירה נקבע ליום 6.6.2012 בשעה 8:30. תקוותי כי החלטת ועדת הערר תימסר במועד מוקדם למועד זה.

הצדדים יעבירו החלטה זו לידיעת ועדת הערר, ויפעלו להגשת ההחלטה לבית משפט זה בהקדם האפשרי.

ניתנה היום,  כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.